
אני יכול להיות שער הכניסה לקריירה בענף הרכב
נכון כשחושבים על המראיין – זה שאמור להחליט אם לקבל אותי לעבודה או לא – עולה דמות חמורת סבר ורשמית? לא במקרה הזה. קבלו את רמי אבו קטיש – רכז הגיוס התוסס, הדינמי והחייכן של פריסבי.
רק בן 23, וכבר עם רקורד סופר מרשים, באחד מהתפקידים החשובים ביותר במחלקת משאבי אנוש.
רמי, אתה לובש עניבה בראיון? 👔
“ממש לא” הוא צוחק. “אבל יחד עם זאת, התפקיד באמת רציני ומחייב. מגיעים אלי בכל יום מועמדים, שרואים בי ובחברה, ובצדק, כשער כניסה לעולם הרכב. זו אחריות.”
בוא נתחיל מהתחלה. איך אתה הגעת לכאן?
“אני חושב שכמעט כל מי שהגיע לענף הרכב, לא הגיע לכאן במקרה. כשאומרים לך ‘אני עובד בענף הרכב’, אוטומטית העיניים נדלקות. מגיע לכאן מי שאוהב את התחום הזה, ובמקרה שלי, אני אוהב את התחום הזה כבר הרבה הרבה זמן. מאז שהייתי קטן.
גדלתי באבו גוש, במקום שבו יש מגע ישיר וחיבור חזק בין אנשים. תמיד עניין אותי ללכת לכיוון הזה. מרתק אותי ליצור חיבור בין אדם לאדם אחר, ובינו – לבין מה שיכול להיות סיפור החיים שלו. כי היום כולם מבינים, שעבודה היא הרבה יותר ממקום שאליו מגיעים בבוקר, ועוזבים אחר הצהריים.
העבודה שלך מגדירה אותך. והיום, כשיש כל כך הרבה אפשרויות, שהאינטרנט פותח את העולם ואת הראש, העבודה שלך היא בעצם מי שאתה. אז הלכתי ללמוד את תחום משאבי האנוש.”
ואיך הגעת לפריסבי?
“זה פשוט. רציתי לשלב בין 2 האהבות של חיי – רכבים ואנשים. בנוסף, רציתי לעבוד בחברה גדולה, ופריסבי היא חברה כזו. אני עובד במטה בראם, ונהנה מכל היתרונות של עבודה במקום יציב, עם אינסוף אפשרויות לקידום והתפתחות. החברה נחשבת לשחקן חזק בענף, עם מיומנויות מקצועיות בכל נישה בה היא פועלת. מבחינתי, זו הייתה הבחירה המתבקשת.”
ספר לנו על התפקיד שלך. איך נראה יום יום בחייך?
“בכל יום אני פוגש אנשים, לומד עליהם ומנסה לאפיין את תמהיל התכונות החזקות שלהם. אני מאמין שלכל אחד, כל עוד הוא מגיע עם רצון להשקיע ושאיפה לגדול, יש תפקיד אצלנו. אז המשימה שלי היא למשוך אלינו את האנשים המתאימים ביותר, ולאתר עבורם את התפקיד המתאים ביותר.”

עם ערמות של קורות חיים על השולחן – איך מוצאים את האדם המתאים?
“עובדים חכם. עובדים מקצועי ובעיקר, עובדים רוחבי ועם ראש פתוח. אסביר למה אני מתכוון. אני מקבל קורות חיים. קודם כל, אני מעיין בהם בכבוד ובסבלנות. לא תמיד אנשים יודעים להביע את עצמם, אבל כמעט תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הדף. קורות החיים הגיע אלי, עבור תפקיד מסוים. בדרך כלל עם מספר המשרה שפרסמנו.
מבחינתי, זה לא אומר דבר. אני קורא בין השורות ומבין את הפוטנציאל. גם אם האדם אינו מתאים לתפקיד הספציפי שחיפשתי, זה לא הסוף. אני פותח את לוח המשרות שלנו, ומחפש עד שאני מוצא תפקיד שמתאים.
לכן, חשוב לי מאד להיות בקיא בכל הפרטים, להבין את כל הדקויות של כל תפקיד.
מבחינתי, ידע זה כוח. כוח שמאפשר לי לאתר פוטנציאל גלוי וחבוי, ולמצוא עבור המועמד שאני מוצא כמתאים, את התפקיד הנכון והמנהל הנכון. אני מחפש את ה-Win Win, מקום בו כל אחד מרוויח וביחד אפשר להגיע לצמיחה משותפת.” ספר על השמה מעניינת במיוחד.
“פריסבי היא יבואנית של המותג צ’רי ((Chery. בתקופה שהגעתי לחברה, רק השיקו את המותג החדש. כך יצא שליוויתי את המותג מהתחלה, בגיוס של אנשי צוות רבים, בתפקידים מגוונים (נציגי תפעול, מכירות, מנהלים ועוד). אני קורא לו ‘הבייבי שלי’. ממש מרגיש שאני והמותג צמחנו יחד, מאחר והקליטה שלי ושלו הייתה חופפת בזמנים.
אני ממש מכיר את כל העובדים, מנציגי התפעול, אנשי המכירות, נציגי המסירות ועד המנהלים. מבחינתי, זה מדהים. אני ממש מרגיש שבניתי את ההון האנושי של המותג.”
איך אתה רואה את כל השינויים שעוברים על ענף הרכב?
“הענף לא משתנה, הוא מתהפך. כל מי שעובד בו מרגיש את זה. וגם אנחנו, במשאבי אנוש. אפשר להגיד שהענף הוא ברמת ההיי טק – רק מגניב 🙂 כשעבדתי בחברת השמה, גייסתי בעיקר אנשים לעבודות מזדמנות.
כיום שאני מגייס אנשים שמעוניינים במשרה יציבה לטווח הארוך, אני מתנהל עם אנשים בוגרים.
הם בשלים ויציבים, רוצים מקצוע ומכוונים גבוה. אלו הם אנשים שרוצים קריירה – ולא רק תפקיד. את יכולה לראות שהענף מזהה את זה ומשתנה בהתאם. אפילו שמות התפקידים השתנו, כדי להלום את התוכן שלהם.
למשל, במקום נציג שירות, יש יועץ שירות וזה בדיוק מה שהוא עושה – הוא מייעץ, מתוקף היותו איש מקצוע מיומן ומוסמך. והשינוי הזה משמח אותי מאד.”
ספר על עבודה בפריסבי. איך זה מרגיש?
“במילה אחת: סיפוק. בשתי מילים: מרוצה ממש. יש לי מנהלת מצוינת, הצוות שלי מרגיש כמו משפחה. אני שם רוב שעות היום, אפשר לומר בית. אני קם בבוקר, ובא לי להגיע לעבודה. יש לי פה חברים, ואחלה אוירה.
אמנם הבדל הגילאים במטה הוא באמת גדול (אני ילד לעומת היתר), אבל זה לא מפריע. להפך, אני לומד מהם הרבה. אם לסכם, הדבר הכי טוב בתפקיד שלי, זו הידיעה שאני מצליח להשפיע על אנשים ולבצע החלטות חשובות. אני מרגיש שהתפקוד שלי יכול לקבוע עולמות.
לא חסרים סיפורים על אנשים שהגיעו בתפקידים התחלתיים והיום הם מנהלים תחומים חשובים ובעלי משמעות. כל אחד מהם היה צריך מישהו שיראה אותו ויאמין בו. אני המישהו הזה.”